מותו של אריאל רוניס עורר את המודעות לכוחן של הרשתות החברתיות.
במסגרת אירוע "האקתון" בנושא טכנולוגיות השיטור העתידיות, שקדו מתכנתים על פיתוח תוכנה שתאתר נטיות אובדניות ברשתות החברתיות ועל אפליקציה למניעת הטרדות מיניות.
פורסם ב NRG ,נעמה אנגל משאלי| 12/6/2015 אפליקציה לדיווח על הטרדות מיניות, תוכנה לאיתור נטיות אובדניות ברשתות החברתיות ומכשיר לזיהוי גלי מוח של אדם בעת מסדר חשודים: באוניברסיטת בן גוריון
שוקדים מאז אתמול (ה') בבוקר אנשי היי-טק, מפתחים, מעצבים, האקרים, סטודנטים ושוטרים, במירוץ כנגד הזמן, על הטכנולוגיות שישנו את עולם השיטור בעתיד.
הפיתוחים החדשים הוצגו במסגרת אירוע מירוץ האקתון "Future Cop" שנערך בשיתוף מרכז בנג'יס ליזמות וניהול היי-טק באוניברסיטת באר שבעומשטרת ישראל, בו מציגים המשתתפים כלים אפשריים שישרתו את המשטרה בעתיד.
האקתון (שילוב של המילים Hacker ו-Marathon באנגלית) הוא מעין מירוץ תיכנות יצירתי, המקבץ יחד מתכנתים, מפתחים, ומעצבים מוכשרים ותאבי יצירה, שיצטרכו לפתח פרוייקט "יש מאין" בזמן קצוב, כשהקבוצה שתציג את המוצר החדשני והבשל ביותר זוכה בפרס. בעבר, חלק מהמיזמים שהשתתפו בתחרויות דומות כאלו אף עשו אקזיט. "Future Cop" הוא ההאקתון הראשון בו משתתפת משטרת ישראל, הרואה חשיבות רבה בחשיפה לכיווני מחשבה חדשניים בהתמודדות עם הפשיעה היום ובעתיד.
אתמול בבוקר, לאחר שנחשפו עשרות המשתתפים למכלול האיומים והאתגרים עימם מתמודד עולם השיטור והסייבר כיום, החלו להתגבש הקבוצות ולפתח את הרעיונות במרץ. חדרי בניין הפקולטה לניהול התמלאו במהרה בקבוצות של מפתחים צעירים חמושים בלפ-טופים, שדנו ביניהם בלהט על הפתרון הטוב ביותר שיסייע למשטרה למגר את הפשיעה, ושבנוסף יביא להם את הפרס. בין הקבוצות הסתובבו 10 מנטורים מקצועיים, חלקם בכירים מיחידות המשטרה השונות, שעזרו למשתתפים בהתאמת הפתרונות שהוצעו לצרכי ארגון כחולי המדים.
רקפת מנדה ואורן קבריטי, סטודנטים להנדסת מערכות תקשורת בבן גוריון, המשתתפים בתחרות, בחרו בנושא אקטואלי מתמיד, שעלה לכותרות על רקע מותו של אריאל רוניס. "הרעיון שלנו הוא לבנות תוכנה שעוברת על טקסטים שכתבו אנשים בפלטפורמות השונות ברשת, ותזהה תבניות של אנשים שעומדים להתאבד", הסבירו השניים.
"הרעיון הוא ליצור מאגר טקסטים של אנשים שהתאבדו, ולפי סטטיסטיקה של מילים שחוזרות על עצמן, לייצר אלגוריתם שירוץ על פורומים ורשתות חברתיות ויזהה וינתח טקסטים אובדניים".
במהלך השיחה עם nrg עיינה מנדה בפוסט בפייסבוק של אדם שהתאבד, בו נכתב בין היתר "בצער רב אני מודיע שזה יומי האחרון". לדבריה מקרים כמו התאבדותו של אריאל רוניס גרמו לה לבחור דווקא בנושא הזה. "לצערי בכורח הנסיבות הנושא הזה עלה על סדר היום, ויש עוד מקרים רבים נוספים. רוניס נפגע מהרשת החברתית, מהשיימינג שנגרם לו, ואכן, לפני שהתאבד כתב פוסט על כך שכל חייו לחם נגד הגזענות", אמרה.
בחדר אחר דנו ארבע סטודנטיות על אפיון אפליקציה שמטרתה מניעת הטרדות מיניות, נושא הקרוב לליבן. קרני וולף ואלכס סריאצ׳נקו, סטודנטיות למדעי המחשב, ועדי שטיין סטודנטית למדעי המוח והקוגניציה, החברות בעמותת She codes שמטרתה לקדם נשים מתכנתות. ביחד עם ליהי אלמוג, סטודנטית לכלכלה ומנהל עסקים שהקימה פרויקט משמר שכונתי בבאר שבע, הן הגו את רעיון האפליקציה.
"נשים רבות אינן מדווחות למשטרה בזמן אמת אם בכלל, על הטרדות מיניות שעברו במרחב הציבורי וברשת", הסבירו. "כתוצאה מכך, היקף התופעה בפועל אינו מוכר למשטרה ותחושת הביטחון האישית נפגעת. האפליקציה בעצם מנגישה את אופן הדיווח לכל משתמש, ובכך מעלה את אחוז האירועים המדווחים. מעבר לכך, תלונות חלקיות שנאספות מאוגדות באפליקציה, וכך מתאפשרת פלטפורמה ליצירת מאגר נתונים של פרופילים של חשודים. גם מערכת השיטור מתייעלת בכך שהאפליקציה ממקדת את השוטר לטווח שעות וגזרה מסוימים, נתון שעשוי להעלות את אחוז ההצלחה".
לדבריהן, "האפליקציה לא יכולה להחליף תלונה, אבל היא יכולה לדווח על מקרים יותר 'קטנים' בתחום האפור, שבדרך כלל לא מדווחים - מישהו שהסתכל עליי יותר מידי, אדם שניסה להציץ בשירותים, או שנצמד יותר מידי באוטובוס. הדיווח מסייע לאסוף מאגר נתונים, ונותן תחושת ביטחון לאישה".
סריקת גלי מוח - תסייע באיתור פדופילים צוות נוסף שנטל חלק באירוע, עסק בפיתוח כלי עזר לחוקרים במשטרה המאפשר זיהוי פנים מוכרות מתוך גלי המוח של העד או החשוד. בניגוד למקובל במסדרי זיהוי, הכלי החדש מסתמך על התגובות הלא-מודעות של האדם שנדרש לזהות את הפושעים, באמצעות הרצת תמונות של חשודים במהירות לנגד עיניו וניטור הפעילות המוחית שלו.
מדובר בקצב מהיר בכדי לאמוד תגובה מודעת, אבל קיימת תגובה בתת מודע אותה אנחנו מודדים" מסבירים חברי הצוות. "כיוון שמדובר בתת מודע, לא ניתן לזייף את התגובה אותה אנחנו מחפשים. באופן זה, ניתן לקיים מסדר זיהוי חשוד ללא צורך בשיתוף פעולה מהעד וכן לבדוק מהימנות של העד". בנוסף יסייע הפיתוח בזיהוי פדופילים ואנשים, מקום שיאפשר גם את חקירתם של ילדים.
בין המפתחים המנוסים, נצפתה באחת הכיתות קבוצת תלמידים בכיתה י' ממגמת מחשבים בבית ספר מקיף ג' באשדוד.
הקבוצה הצעירה הגתה פרוייקט שאמור לבדוק האם טלפון כלשהו נגוע בתוכנת ריגול. "זו אפליקציה שבחזון שלנו כבר הייתה צריכה להיות בשימוש המשטרה וגם במגזר העסקי. האפליקציה סורקת את הפלאפון ובודקת את הסיכויים שיש בו תוכנה זדונית". הסבירו הנערים שהגיעו להאקתון בעקבות השתתפותם בתכנית הסייבר "מגשימים".
היום, לאחר לילה לבן שעבר על כלל הקבוצות, יוצגו הפרויקטים בפני ועדת השיפוט, בה לוקחים חלק בין היתר ניצב מני יצחקי, ראש אגף חקירות מודיעין במשטרת ישראל, סגן ניצב מאיר חיון, מפקד יחידת הסייבר ובכירים באקדמיה ובמגזר העסקי. הזוכים המאושרים יקבלו פרסים בשווי אלפי שקלים, כשבנוסף תעניק משטרת ישראל לזוכים נבחרות ליווי מנטורים מיחידת הסייבר למשך כחודש ימים, ותבחן בהמשך אופציה לבצע עימם פיילוט.